לא רק החוק היבש

בעוד ימים ספורים יכנס לתוקפו חוק האזרחות לצאצאי מגורשי ספרד. במשך חודשים ארוכים הצליחה הבשורה על עדכון החוק להביא לסערת רוחות והתעוררות בקרב קהילות יהודי ספרד בישראל וברחבי העולם. אך מלבד הריצה לדרכון ולאזרחות ספרדית, מדובר גם בהזדמנות להתעוררות תרבותית והחייאה של שפה, שלמרות מרחק הזמן מ "אמא ספרד" והתהפוכות ההיסטוריות במרוצת הדורות מאז המאה ה-15 – השתמרה להפליא.

באביב האחרון התקיים בספרד "כנס ארנסיה" Cumbre Erensya – ארוע בינלאומי בהשתתפות של מעל ל-70 נציגים מקהילות יהודי ספרד בעולם. מטרת הכנס, שנחגג השנה במהדורתו השלישית (ב -2011 היה בבולגריה וב- 2013 בתורכיה), הינה לחזק את הקשר בין הקהילות והמדינה האיברית באמצעות דיונים, ארועי תרבות וסיורי מורשת. יהודים מרחבי העולם נענו בכבוד להזמנה של "מרכז ספרד-ישראל" (Centro Sefarad Israel) מארגן הכנס, ובמהלך שלושת ימי המפגש שהתקיימו בין הערים מדריד, אווילה וטולדו, חלמו והתענגו על המורשת הספרדית.

בין המשתתפים היו גם ישראלים ביניהם אליסיה סיסו, המתגוררת מזה שנים בארה"ב, שלמרות המרחק מ "אמא ספרד" לא נתנה לזכרונות המורשת לדעוך. לפני מספר שנים החליטה להגשים חלום ומתוך געגועים להווי הביתי בו גדלה הקימה בניו- יורק מועדון יחיד במינו: מועדון לשפת החכיתייה (Haketía) – שפתם של יהודי ספרד ממרוקו. "הוריי הגיעו לארץ ישראל ממרוקו בהיותי בת כמה חודשים, ביניהם הם דיברו בחכיתייה. אנחנו הילדים למדנו את השפה, אבל עם השנים זה הולך לאיבוד וחבל. שפה זה הרבה יותר מתקשורת. שפה זו תרבות, היסטוריה, זכרונות… היה לי קשה לקבל את העובדה שכל התוכן הזה עליו גדלתי ייעלם מהעולם" .

אמרה ועשתה. לפני מספר שנים היא פנתה למרכז להיסטוריה יהודית Center of Jewish History בניו יורק והקימה בתמיכתו קורס לחכיתייה. בהתחלה נכחו בכיתה 12 איש. בהמשך הגיע המספר למעל ל-30 – עבור שפה בסכנת הכחדה, מדובר בלא מעט. פרוייקט הקורס התרחב גם לאתר אינטרנט אותו היא מנהלת (www.vocesdehaketia.com) ובו היא מפרסמת סיפורים, מאמרים, אודות ארועים ועוד. עדכון חוק האזרחות הספרדית עבורה הוא סוג של סגירת מעגל: "זה כמו חוב שנפדה, עוד הוכחה שהנה, למרות הגירוש, אנחנו כאן". לדבריה, ההתעוררות והעניין בחכיתייה בהחלט מורגשת ובסוף חודש מאי השנה אף הוזמנה לכהן כיו"ר הפאנל לחכיתיה ב כנס לשפות בסכנת הכחדה שהתקיים באוניברסיטת בלגראד ( XV International Conference on Minority Languages ) ובו לראשונה הייתה נציגות לשפה העתיקה. "כשהיו שואלים את אמא שלי מאיפה היא, היא תמיד אמרה מספרד. כילדה אני זוכרת אותה חוזרת על המשפט: ספרד יקירתי ואובדני (Mi España querida y perdida). את ההתרפקות הזו למדינת המוצא לא תשמעי למשל מיהודי מפולין… אצלנו נשמר הגעגוע".

שפת הלדינו, לעומת החכיתיה, הצליחה למרות השנים לשמר במובן זה או אחר את קיומה ונחשבת עבור רבים לשפת הדגל של יהדות ספרד. יחד עם זאת כאמור גם היא איבדה רבים מדובריה אך תודות למרכזים כמו הרשות הלאומית לתרבות הלדינו בישראל, שומרת השפה על הגחלת, ולאחרונה אף זוכה להתעניינות מחודשת (www.ladino.org.il). הרשות הוקמה עוד בשנת 1996 והיא למעשה הארגון היחיד בעולם בתחום, הפועל כגורם ממלכתי מכח חוק שהתקבל בכנסת להבטחת פעילות רצופה של תרבות הלדינו. נשיא הרשות הוא נשיאה לשעבר של מדינת ישראל, מר יצחק נבון ובתפקיד יו"ר הרשות מכהנת פרופסור תמר אלכסנדר. בין המטרות העיקריות שהציב לו הארגון הן שימור, הפצה והעשרת תרבות הלדינו בחברה – כל אלה כמובן מעידים על חשיבותה בהיסטוריה של העם היהודי.

הישראלים זלדה עובדיה סאלינאס, ילידת איסטנבול ומשה שאול, יליד העיר איזמיר, השתתפו בכנס במדריד וייצגו בו את פעילותה של הרשות. המפגש עם שאר נציגי הקהילות היה לדבריהם מרגש וחשוב כאחד: "המטרה שלנו היא להעביר את המורשת והשפה לדור הצעיר. יש מספר אוניברסיטאות בארץ בהן מתקיימים חוגים לשפת הלדינו. בהחלט מורגשת פריחה מסויימת וזה מרגש לראות איך המורשת שלנו נשמרת במקומות שונים בעולם" אומרת זלדה. אחד המפעלים בהם גאה הרשות, מלבד הקמת חוגים ללדינו ,היא הפקת כתב העת AKI YERUSHALAYM המתפרסם פעמיים בשנה "מדובר בכתב עת היחיד בעולם שעדיין מתפרסם בשפת הלדינו". מספר המנויים? "כרגע עומד על 500 חלקם מישראל, ארה"ב, דרום אמריקה, טורקיה ועוד והכוונה כמובן היא להמשיך לגדול".

כשם שמגורשי ספרד נדדו למקומות רבים ורחוקים כך גם היום זוכה המורשת לפריחה בקרב קהילות רחוקות ביניהן גם קהילות דרום אמריקה. בין משתתפי הכנס במדריד היו גם ליליאנה ומרסלו בנבניסטה, יהודים-ספרדים מבואנוס איירס בארגנטינה שמנהלים היום את האתר esefarad – אחד מאתרי האינטרנט הפופולריים ביותר בקהילה בכל הקשור לארועי תרבות, כנסים מאמרים ועוד ) www.esefarad.com). את האתר הקימו לפני 6 שנים בכוונה לפרסם מאמר יומי אחד. "רצינו להוכיח שהתרבות היהודית הספרדית ממשיכה לפרוח למרות שלטענת רבים מדובר בתרבות ובשפה ששוקעות ונעלמות מהעולם". תוך זמן קצר הוצף הזוג בכתבות ממרצים ממדינות שונות, בבקשות לפרסם באתר, בפניות מגולשים ועוד שהוכיחו בדיוק ההיפך. "יש פה עולם תרבותי פורח שחיפש במה באמצעותה יוכל להתבטא". מלבד העיסוק באתר לליאנה עצמה שרה בלדינו, שירים אותם היא זוכרת מהבית, ומוזמנת להופעות בקהילות שונות בעולם. לדבריה הפכה השפה להיות אטרקטיבית ולא רק עבור בני הקהילה אלא גם עבור לא יהודים או בני משפחות האנוסים החוזרים לחקור את העבר המשפחתי "ישנו דור חדש גם בישראל שמחייה את השפה וגם באוניברסיטאות שונות בעולם כמו בוושינגטון או ניו יורק שם הוקמו מחלקות ללימוד הלדינו". עדכון חוק האזרחות הספרדית פותח לדבריה דלת לחזרה לשורשים ,"קודם ספרד הייתה סוג של זכרון, היום מדובר במציאות".